זוהי אותה הקורונה

/ ד"ר עמית רכבי /

לפני כחודש הקורונה הגיעה לחיינו. בהתחלה קצת זילזלנו בה, לא האמנו מה יהיו ממדי הצונאמי. עכשיו כולם מפחידים אותנו בסיפורים עליה. אבל, תאמינו או לא היא לא השתנתה כלל. היא אותה מגפה בדיוק. מה שהשתנה זו רק ההבנה שלנו לגבי הקורונה. כבר לפני 10 ימים בנינו מודל שחוזה בכל יום את מספר החולים המאומתים (תחת משטר בדיקות מסוים). המודל הזה ממשיך לחזות בכל יום את מספר החולים החדשים. הוא ימשיך לעשות זאת עד יום חמישי הבא ה- 1.4.2020.

חדי העין ישימו לב שניתן לראות תחילת הקטנת קצב הגידול של מספר החולים המאומתים, כבר ביומיים האחרונים. בעיניי, סביר להניח שזהו "רעש מדידה", ושנראה תיקון בחזרה כלפי מעלה בימים הקרובים.

ומה יקרה ביום חמישי הבא? ב- 1.4.2020 נתחיל כולנו לראות את ההשפעות המבורכות של הסגר שהוטל ב- 19.3.

למה רק לאחר שבועיים? אני לא יודע את הסיבות האפידמיולוגיות, אבל זה מה שקורה בעולם כולו ואם המדובר באותה הקורונה אז זה מה שיקרה גם פה. 

ומה תהיינה ההשפעות? זה תלוי מה כל אחד מאיתנו עשה ויעשה בשבועיים הללו. אם מאד נשמרנו – נהיה במודל הסיני שהצליח להאט מאד את קצב הצטרפות החולים החדשים למעגל החולים. אם לא שמרנו על ריחוק חברתי ובידוד ונמשיך לא להישמר – ההאטה אמנם תתרחש אבל היא תהיה פחות מורגשת (כלומר עדיין יהיו הרבה חולים חדשים בכל יום והקורונה תהיה איתנו עוד הרבה זמן).

ה- 1.4.2020 לא יהיה תחילת הסוף אבל הוא יהיה סוף ההתחלה. זו תהיה נקודת הפיתול של ההתפשטות (נקודת הפיתול של הפונקציה האקספוננציאלית – כפי ששמעתם כל כך הרבה פעמים).  קוראים לנקודה הזו גם Tipping Point – היום שבו קצב הצטרפות החולים החדשים מתחיל להאט. לשם נשואות עינינו.

ומה יקרה הלאה? אני מעריך שבין ה- 5.4 ל- 9.4 נראה האטה נוספת (האטה זה טוב) במספר החולים החדשים המתגלים בכל יום וזאת בגלל הסגר החמור יותר שהוטל ביום 25.3. ההאטה בקצב ההצטרפות תאט את הגעת החולים הקשים לבתי החולים וכך לא יווצרו עומסים בלתי אפשריים על מחלקות הטיפול הנמרץ ועל מכונות ההנשמה – זוהי בדיוק "השטחת העקומה" עליה דיברו כל כך הרבה בשבוע שעבר.

מה צריך לעשות עכשיו?

1. חייבים להמשיך במדיניות הסגר הנוכחית, עד שנגיע ל- 1.4. ואכן נוודא שמתרחשת נקודת הפיתול – קצב הצטרפות החולים מאט.
2. חייבים לשנות את שיטת הניתוח והתגובה לקורונה. יש להתחיל לאסוף ולנתח נתוני חולים, חולים חדשים, נתוני בדיקות ונתונים נוספים על בסיס אזורי ולא על בסיס מדינתי. הטיפול האחיד בישראל – משול לאדם שטובע בנהר בגובה ממוצע של 60 סנטימטרים. ממוצע החולים והנדבקים החדשים הכלל ארצי אינו רלוונטי. יש לבדוק באזורים שונים כמויות חולים וקצבי הדבקה על מנת לתת פתרון ממוקד לעצירת הקורונה בזמן קצר ככל הניתן ובמינימום נזקים באזורים שונים. באזורים בהם ההדבקה הינה חמורה יותר מדיניות הסגר חייבת להיות קפדנית יותר. באזורים בהם אחוזי הנדבקים הינם נמוכים מאוד – בהם אין טעם לנקוט במדיניות חמורה של סגר והשבתת החיים.

התאמת המדיניות על פי נתונים מדויקים חייבת להיעשות ומיד, על מנת למנוע תחלואה מיותרת מחד ונזקים למשק מאידך.

הפוסט נכתב על ידי ד"ר עמית רכבי, חוקר רשתות, ומתפרסם בשיתוף צוות מחקר ו- AI שפועל מטעם מפא"ת.